יום שישי, 21 באוקטובר 2011

מישהו צריך תפוח?

כששיר התחילה לשאול למה הלילה לא ישנים במלון ורז התחיל לקרוא לכל הבניינים בספר מלונות, הבנו שהגזמנו עם רצף סופי השבוע האחרונים והוכרז על סופשבוע ביתי.
טוב, הכוונה לא לגמרי בבית, כי הילדים עולים על העציצים והורסים את העצבים (סליחה, ההפך), אלא בטווח הקרוב לבית. אז בעקבות המלצות שקיבלנו מקולגות של אורית, נסענו לעשות פעילות מסורתית מקומית בתקופה הזאת של השנה והיא קטיף תפוחים.
אם שמים את הציניות בצד (לנו כמובן יותר קשה), מגלים שזוהי פעילות די נחמדה. מגיעים לחווה חקלאית כזאת יחד עם עוד המון אדם, משילים $15 בכניסה ומקבלים שקית ריקה המיועדת לתפוחים שנקטוף בעתיד ונכנסים למטע.

המעניין הוא שפה כולם הולכים לעשות את זה: משפחות, זוגות צעירים, אסירים משוחררים וסטודנטים - כאילו שזה הדבר הטבעי בעולם. אם הייתי מציע לחברים בתקופה הסטודנטיאלית שלי להיפגש בשבת לקטיף תפוזים ליד נתניה או משהו כזה, הייתי מקבל כאפה במקרה הטוב (שלא נדבר על הפרדסן המופתע שהיה מזמין משטרה אם הייתי עולה אצלו על סולם).

תפוחים חופשי

הלהיט האמיתי של האירוע זה כמובן הסולם. הילדים עלו וירדו וקפצו וסחבו אותו. את רזי נאלצתי למשוך בחולצה כדי שלא יטפס על השלב האחרון ויפול מהצד השני.

אני מונע אסון

לאבא של שיר יש סולם

גם התפוחים היו להיט! אפשר לאכול כל הזמן, לטעום סוגים שונים וכמובן לזרוק אחד על השני. מה רע?

זהו. סיימנו את הפעילות בהצלחה מלאה ועכשיו יש לנו ערימת תפוחים בבית שאיננו יודעים מה לעשות איתה. הקינוח בערבים האחרונים זה תפוח. לטיולים לוקחים תפוחים ואורית עשתה עוגת תפוחים כדי להיפטר מ-7 במכה.

אז אם מישהו צריך תפוח, שיגיב לבלוג ונשלח לו ב-FEDEX או משהו.




3 תגובות:

  1. איזה תזמון מדהים, בדיוק חשבתי איך ביליתם את הסוכות בניכר? אז מסתבר שמקום לבנות סוכות עליתם על עצים, מוזרים האמריקאים האלה...

    השבמחק
  2. אפשר לנסות להכין רסק תפוחי עץ...

    השבמחק
  3. כל הצעות למתכונים עם תפוחים יתקבלו בברכה!

    השבמחק