יום רביעי, 27 בפברואר 2013

סבבה בבסיס

הארה שהגענו אליה היום:
ההורים שלי נמצאים אצלנו עכשיו במחנה מעבר.

השלב הקודם: הטירונות
כשהם נחתו, הם מיד התחלו לעבוד.
שיר, רז ואני היינו חולים בו זמנית.
מיד, בלי הרבה השתהות, הם נכנסו לעניינים.
בסבבים של 4 שעות: מרק, ניגוב נזלת וחלוקת אקמולים.

השלב הבא: האימון המתקדם
המטרה שלשמה הם גוייסו מלכתחילה.
גיבוי, חיפוי ותמיכה במערך הלחימה שהולכים ללדת בקרוב.
הקפצות ליליות, ניווטים לגן של סטיב והישרדות בתנאי שטח.

השלב הנוכחי: מחנה מעבר, עד להתחלת האימון המתקדם. 
אין יציאה הביתה כפי שאולי קיוו והתנאים לא קלים.
קצת שמירות, הרבה תורנויות מטבח, מסעות מפרכים בבוסטון בתנאי קור (הם טוענים, בשיניים נוקשות, שהם התחילו להתרגל לקור).
פה ושם רכישות בשק"ם, בעיקר כדי להעביר את הזמן.
אין טלויזיה במועדון, פעם ביום הם מתקשרים הביתה, האינטרנט חופשי (!).
הם מעידים ש: "לפחות החבר'ה כאן על הכיפ-כיפאק".

לאור הדחיה בתחילת מועד האימון המתקדם, מסתמנת דחיה אפשרית של תאריך השחרור.

סרט: בוכים בשלג

יום שבת, 9 בפברואר 2013

באה בליזארד

בדיוק כשאמרנו שלא ראינו מספיק שלג, בא החזאי ונתן לנו סופה טובה לסיום החורף. בהתחלה לא הבנו על מה ההתרגשות המקומית, אבל הסבירו לנו את זה בצורה שגם אנשים מהמדבר יבינו: תארו לעצמכם שמישהו בא, ושפך לכם מטר חול טובעני בחצרות, ברחובות ועל המרפסות. איך תצאו מהבית כדי לקנות 2 חלב? יש בזה משהו.

אז החלטנו לא לבדוק ולהשאר בבית.

סרט: הסופה מתחילה 


סרט: הסופה בעיצומה בלילה



כשפותחים את החלון, השלג נשפך לסלון


סרט: יוצאים למרפסת וטובעים בשלג



לרז יש כבר ניסיון קודם

אוכלים שלג. שוב.

זה יקח שעות

הפכנו את דיונת השלג לאיש שלג מאולתר

לפני הבניין שלנו. השלג הגיע לגובה מטר בערך

Saint Paul St.ו- Freeman St.

מישהו לא הצליח לבלום.


בעלי בתים פרטיים מחוייבים לפנות את השלג במדרכה שלפני ביתם

החנייה שלנו