תקציר הפרק הקודם:
השלכת בשיאה, לפנינו סופשבוע ארוך (יום קולומבוס), לפי התחזית צפוי מזג אויר שמשי וחמים ואצלנו מתארחת ארבל.
מה אתם הייתם עושים?
נוסעים לראות שלכת. תשובה מצויינת.
ארבל קצת מתלבטת. בכל זאת, יום הכיפורים.
ואנחנו, בבטחון רב, מסבירים לה את החוק המפורסם:
"יום כיפור לא חל בחו"ל"
זה ידוע. אפילו המכוניות פה נוסעות כרגיל ואין שום פעילות אופניים יוצאת דופן.
ארבל מדחיקה את הלבטים ואנחנו נוסעים בשישי אחה"צ, אחרי שאוספים אותי מהעבודה. נוסעים שעתיים כדי להתקרב לורמונט ולהתחיל נסיעות שלכת כבר בשבת בבוקר. יום כיפור כבר נכנס, אז ישר נהיינו רעבים והלכנו למסעדה איטלקית מומלצת ליד המוטל שלנו.
ארבל מזמינה מנת פסטה עם גבינה ופרשוטו. אחרי שהיא מתחילה לאכול את המנה מסתבר לה שפרשוטו זה בעצם חזיר פשוטו.
והנה, חביביי, מי שרצה הוכחה לכך שיש אלוהים:
עוד לפני שיצאנו מהמסעדה, כרטיס האשראי שלה הפסיק לעבוד, כשהגענו לחדר היא גילתה שהיא שכחה פיג'מה ולקינוח - המיטה אקסטרה שקיבלה מהמוטל היתה מלאת קפיצים עקומים כאילו עבר עליה טרקטור.
למחרת, הכל חוזר למסלולו. אנחנו עושים פיקניק עם cereal, ועם קפה מהתרמוס החדש שלי (בנות שחורי, נא להתעדכן על פרטים טכניים אצלי)
ומתחילים להחשף לנופי הGreen Mountains, שרשרת ההרים של ורמונט, שאת רובם כבר מכסה שלכת מרהיבה.
את יום ראשון אנחנו מבלים בטיפוס באמצעות הרכבל (יש הרבה אתרי סקי באזור) לפסגת קיליניגטון שהוא ההר הגבוה באזור.
ורמונט ספגה הרבה הצפות מאיירין, ההוריקן שעבר גם בבוסטון באוגוסט (כפי שדיווחנו פה)
ביום שני, עוד הסנפת שלכת
וקצת ביקור בעיירה ורמונטית טיפוסית
השלכת בשיאה, לפנינו סופשבוע ארוך (יום קולומבוס), לפי התחזית צפוי מזג אויר שמשי וחמים ואצלנו מתארחת ארבל.
מה אתם הייתם עושים?
נוסעים לראות שלכת. תשובה מצויינת.
ארבל קצת מתלבטת. בכל זאת, יום הכיפורים.
ואנחנו, בבטחון רב, מסבירים לה את החוק המפורסם:
"יום כיפור לא חל בחו"ל"
זה ידוע. אפילו המכוניות פה נוסעות כרגיל ואין שום פעילות אופניים יוצאת דופן.
ארבל מדחיקה את הלבטים ואנחנו נוסעים בשישי אחה"צ, אחרי שאוספים אותי מהעבודה. נוסעים שעתיים כדי להתקרב לורמונט ולהתחיל נסיעות שלכת כבר בשבת בבוקר. יום כיפור כבר נכנס, אז ישר נהיינו רעבים והלכנו למסעדה איטלקית מומלצת ליד המוטל שלנו.
ארבל מזמינה מנת פסטה עם גבינה ופרשוטו. אחרי שהיא מתחילה לאכול את המנה מסתבר לה שפרשוטו זה בעצם חזיר פשוטו.
והנה, חביביי, מי שרצה הוכחה לכך שיש אלוהים:
עוד לפני שיצאנו מהמסעדה, כרטיס האשראי שלה הפסיק לעבוד, כשהגענו לחדר היא גילתה שהיא שכחה פיג'מה ולקינוח - המיטה אקסטרה שקיבלה מהמוטל היתה מלאת קפיצים עקומים כאילו עבר עליה טרקטור.
למחרת, הכל חוזר למסלולו. אנחנו עושים פיקניק עם cereal, ועם קפה מהתרמוס החדש שלי (בנות שחורי, נא להתעדכן על פרטים טכניים אצלי)
ומתחילים להחשף לנופי הGreen Mountains, שרשרת ההרים של ורמונט, שאת רובם כבר מכסה שלכת מרהיבה.
את יום ראשון אנחנו מבלים בטיפוס באמצעות הרכבל (יש הרבה אתרי סקי באזור) לפסגת קיליניגטון שהוא ההר הגבוה באזור.
ורמונט ספגה הרבה הצפות מאיירין, ההוריקן שעבר גם בבוסטון באוגוסט (כפי שדיווחנו פה)
ביום שני, עוד הסנפת שלכת
וקצת ביקור בעיירה ורמונטית טיפוסית
מקהלה צעירה יכול להיות להם עתיד מבטיח! אם הם לא היו נולדים למשפחת זייפנים (ואני לא אומרת שהם מזייפים הרי אני לא מבינה במוזיקה פשוט הצד שלנו לפחות זייפנים) (גם אני מצטערת על זה)
השבמחקזה היה אחד הפוסטים אם לא ה...
השבמחקאהבתי מאוד את התמונות שנראו כאילו נלקחו מגלויות (וול דאן), במיוחד אהבתי את שלושת הסבים עם כסאות העץ.
שמחתי לראות שהילדים שרים שירי חורף בעברית, מה שמראה שהפרסומת ליורדים עוד לא מכוונת אליכם :)
אגב תרמוס, את זוכרת את הכוס תרמוס שנתת לי? (מאלביט אני חושב). אז זהו, שלאחר שנים של שימוש, אלה החליטה להעביר אותה הלאה, לחברה ששאלה איפה קונים אחד. מאז היא מכה על חטא כל פעם שאנחנו רוצים לשתות קפה חם בנסיעה, איפה באמת קונים אחד?
והערה אחרונה, בתמונה הרומנטית עם התרמוס, נראה כאילו השתילו לך שם יד שלא שייכת לך, הייתי מצלם את התמונה שוב :)
נשיקות לכולם ותמשיכו להנות
יפה ששמת לב, זאת באמת לא היד שלי. אלא של שודד ענק שניסה לחטוף לי את התרמוס המושלם שלי. שש ניידות ומסוק ניהלו מרדף אחריו, ובסופו הוחזר לי התרמוס ללא פגע.
השבמחקבטח זוכרת את הכוס הטרמית שנתתי לך - איך יכלתם לתת את מתנתי? לא יפה.
אם תקפוץ לבקר אותנו באחת מהנסיעות הבאות שלך, תקבל כוס חליפית - הולך? (אבל בלי למסור אותה הלאה שוב פעם)
טוב, עשה הפסדת. התחנה הבאה בוסטון.
השבמחקולא לשכוח את הנעליים שנקרעו באולו הערב...
השבמחקחוץ מזה היה מדהים!!!!
נשיקות לכווווולם
ארבלית
באותו,כמובן :)
השבמחק