בכל יום ששי אנחנו באים לאכול עם אורית בקניון שמתחת לעבודה שלה. זו כבר נהיתה מסורת ביום החופש השבועי שלנו.
בסוף כל ארוחה הילדים מבקשים את האופניים המתקפלות שלהם, ונוסעים (משתוללים) להנאתם בירידת העגלות שבכניסה לקניון תוך עקיפת עגלות ילדים המנסות לעלות בכיוון הנגדי.
השבוע רצו הילדים לנסוע ברמפה כהרגלם, אבל כפי שרזי הגדיר את זה: "סבא זקן מפריע לו". מסתבר שאותו סבא מסתורי הוא בעצם סנטה קלאוס אשר הקים את העמדה שלו (בה הוא מקבל ילדים כדי לשמוע את רשימת המתנות שלהם) בדיוק בנתיב הנסיעה האהוב!
הילדים בסוף הסכימו להתעלם מ"הסבא הזקן" ולנסוע כהרגלם. סנטה מייד קלט אותם ונופף כי חשב שהגיעו "לקוחות חדשים" אבל הילדים התרכזו באופניים והתעלמו ממנו. הוא התייאש מהם אחרי דקה או שתיים והלך לשבת על כיסא מזהב. לא נורא סנטה, יבואו ילדים אחרים!
הילדים בסוף הסכימו להתעלם מ"הסבא הזקן" ולנסוע כהרגלם. סנטה מייד קלט אותם ונופף כי חשב שהגיעו "לקוחות חדשים" אבל הילדים התרכזו באופניים והתעלמו ממנו. הוא התייאש מהם אחרי דקה או שתיים והלך לשבת על כיסא מזהב. לא נורא סנטה, יבואו ילדים אחרים!
So cute!
השבמחקשישי בצהריים בחוץ: הרגלים טובים לקראת פיצה-פצה בהמשך... נחפש ונמצא איזה מדרון בסביבה. יש את מדרונות הדשא של אחורי גן העיר.
השבמחקאני חושבת שרז צודק לא מוותרים לכל זקן שאומד באצמע גם אם הוא לא סתם זקן אם אתה לא יודע את זה לא משנה
השבמחק