יום שני, 19 בדצמבר 2011

פוסט אורח(ת)

"בשביל לכתוב פוסט צריך שיהיה איזה דרמה, אקשן, התרחשות. איתך הכל עובר חלק", אמרו לי רועי ואורית.

החלטתי ללכת עם זה עד הסוף ובזמן ששלחתי אותם לערב חופשי מהילדים,
הודעתי שאכתוב בעצמי את הפוסט. חופש עד הסוף.

הם הלכו לסרט ואני התיישבתי לכתוב את התסריט.
השירזים (ככה אני קוראת להם) כבר נרדמו 
והיה שקט שקט.


אוטוטו שבוע אצל הליברמנים. 
בבית חמים ונעים והמארחים מסבירים פנים.
הנוף הבוסטוני הנשקף, ממכר והקור בחוץ עושה חשק להשאר.
אבל אנחנו לא מתעצלים! 

עד הסופ"ש אורית החרוצה הלכה יום יום לעבוד.
אני שוטטתי מבוסטון עד קיימברידג' לאורך יומי הראשון, 
הכרתי את בוסטון וסיימתי במקום עבודתה של אורית.

המשכנו לקפה חמוד בחנות אומנות בקיימבריג' ומשם לחנות מגניבה סטייל סוהו.



למחרת עבדנו רועי ואני, כעצמאיים,
מכל מקום ובכל שעה יחד ולחוד, 
בסיעורי מוחות שיווקיים ופיתוח מוצרינו הנוכחיים והעתידיים.

ביקרנו בקיימבריג' ובאוניברסיטת הארוורד ברביעי האפרורי, עם מעלה אחת בלבד.



בחמישי עשינו יום עבודה בייתי ובערב לא ויתרנו לקור ועשינו צעידה אורית ואני למשך שעה וחצי
של זמן איכות.

הסופ"ש הגיע ממש מהר. בשישי התגלגלנו עם הילדים לפגוש את אורית לצהריים
ובערב יצאנו לסיור אורות קריסמס, היה קר, מהמם ומואר. 





שבת בבוקר יום יפה פלוס מינוס,
יותר לכיוון המינוס אבל לא התנקנקנו ויצאנו לטייל, במרחק של 40 ד' נסיעה אל משהו היל.
בתמונות כבר יהיה רשום פרטים מדויקים.

הלבשנו את הילדים כמו אסקימוסים קטנים עם מלא שכבות ביגוד ויצאנו לדרך.
כן היה יפה וקר.


מסתבר שעגלה, חוץ מאחלה כושר שהיא מספקת, היא גם מקור חום.



עלינו על הגבעה, ראינו אגם, צילמנו ואפילו הספקנו ללגום קפה מהתרמוס החדש של אורית,
רק בשביל זה היה שווה לשלוח אותם לאמריקה. 





אחרי קצת טבע הלכנו לחקור את טבע האדם באאוטלטים אי שם,
זו אני שגררתי אותם, אחרי הכל יש רשימת מטלות גדולה, 
של כל מיני מזדנבים ושלי כמובן.


כמה שעות שנעלמתי להם שם והופ חזרה לאוטו לחימום ולבית.

בראשון השארנו זמן למוזיאון, מינוס כמה מעלות חיזקו את התכנית
למרות שעלי קצת עבדה השמש השקרנית.



היה דגה הפעם ועוד כל מיני אומנות מדרום אמריקה והמזרח.
הילדים הספיקו לראות קצת מתערוכת כלי ההקשה
עד שנרדמו יופי לשאר השוטטות.



משם הספקנו להכיר את FIVE GUYS המיתולוגי
ואני לחקור עוד מותג שמצליח ולקבל מספיק אנרגיות
ליעד הבא, COSTCO כדי להתארגן על כל הציוד למשפחה חזרה.

עייפים ומרוצים אחרי שבוע של תרבות צריכה צריחה,
קור בחוץ חום בפנים, אוירה של משפחה ושל קריסמס
הגיעה זמני לחזור לארצי ולהחליף משמרות עם המשפחה הבאה
שתבוא ותחגוג יחד את חנוכה. 

בסוף אחרי הרבה אמונה זה קרה.
תודה על האירוח, בכל החזיתות.
היה טוב וטוב שהיה, עד הפעם הבאה שתהיה כנראה בעונה החמה.















ו...הכותרת לפוסט הבא עליי - "זה רק נראה לא קר"

אני ממשיכה לקיפולים ;)
אני.


לילה טוב! 

6 תגובות:

  1. מיכליטה,
    היה כיף גדול, תבואי עוד פעם.

    זה ממש פינוק לקבל פוסט מוכן - אולי נתחיל מסורת שכל אורח יכתוב?

    השבמחק
  2. אני אומרת......................... לאאאאאאאאאאא!!!!!!!!
    ויש סיבה: אנחנו בחופש בחו"ל אתם אלא שגרים שם ועובדים שם.
    (רועי אני יודעת שאתה לא עובד)

    השבמחק
  3. מיכל,
    האמת - ציפיתי ליותר. במשך שבוע בטח ראית קצת כביסה מלוכלכת שאפשר לתלות בחוץ. קצת רכילויות, לכלוכים, השמצות, שיהיה מעניין. הכל מושלם שם (חוץ מהקור)? כפורצת דרך ומתווה כיוון בז'אנר "פוסט אורח" בבלוג זה מוטלת עלייך אחריות כלפי הציבור. עדיין אפשר להשלים...
    כמצויה בענף (??) מן הסתם תדעי לעקוף את הצנזורה הפנימית האפשרית. וכפי שטוקבקיסטים אוהבים לאתגר: בטח גם את התגובה הזאת יצנזרו!

    השבמחק
  4. איך מוחקים פה? נו, אולי זה הכפתור הכתום...

    השבמחק
  5. חכה רגע, אני אנסה לחסום את המשתמש שלו מהאדמיניסטרציה.

    השבמחק
  6. רועי, תנסה את האדום. אל תאמין לכיתוב "השמדה עצמית".

    השבמחק