לקראת סיום השנה, שבו אדיבה וגדעון אלינו בכוחות מתוגברים (אלון) כהפקת לקחים על הביקור הקודם בו נאלצו לעשות בייביסטרים לרוב. הילדים כמובן מאד שמחו לראות אותם, מבחינתם הם בסך הכל יצאו מהמחשב אל הסלון היות והם עושים שיחות סקייפ קבועות בחודשים האחרונים.
אלון מתרגל דודות בהצלחה
אצלנו מקריאים רק צ'כוב
ביומיים הראשונים קרעו ההורים את בוסטון אשר נראית יפה במיוחד בזמן זה של השנה היות וכולם "מתחגגים" לקראת חג החנוכה וגם קצת לכבוד Christmas. בכל ערב, (דודה שלומית שימי לב) הדלקנו נרות ושרנו בקולי קולות שירי חנוכה כך שילמדו להם גם השכנים הגויים.
אבל, זה לא עזר ללימודי היהדות של השכנים כלל. זאת מכיוון ש-א' ארבעה מתוך חמשת השכנים במסדרון גם ככה יהודים ו-ב' כולם נסעו לכבוד החג הביתה לעיר ההולדת שלהם (סטודנטים) אז אנחנו די לבד בבניין.
למען האמת אנחנו כל כך לבד בבניין שהמעלית מחכה לנו בקומה שלנו כי שם השארנו אותה בערב שלפני. במגרש החנייה נשארו 5 מכוניות מתוך כ-100. המכונית שלנו, של השומר ושל עוד כמה סטודנטים שכנראה תפסו טרמפ עם משהו בדרך הביתה. בקיצור, אפשר לשחק סטנגה במסדרונות ואף אחד לא יעיר. וזה מה שאכן אנחנו עושים בימים האחרונים.
משמאל לימין, גדעון, בניין ג'ון הנקוק הישן (עם אנטנה), בניין ג'ון הנקוק החדש ואלון
ביום השלישי עשינו הפתעה, חגגנו לאדיבה ארוחת-בוקר-יומולדת על-הא-כיפק עם מתנות, ברכות מוקלטות מראש, מצגת ופנקייקים כמובן. ארבל לא פיספסה והיתה איתנו במהלך החגיגה דרך הסקייפ. היא כמובן לא יכלה לטעום מארוחת הבוקר מאומה כי אצלה היה כבר 5 לפנות ערב וזה לא הזמן לארוחות בוקר.
הופ הופ טרללה, גדלתי בשנה
בסיום התוכנית האומנותית, החלטנו שהיות והיום ומחר ממילא Christmas והעיר סגורה היטב, מוטב יהיה אם ניסע לטיול ספונטני. תוך חצי שעה סגרנו רכב להשכרה ומלון ליומיים ב-North Conway שבהרים הלבנים, ויצאנו לדרך אחרי מנהלת קצרה (גדעון ואני נסענו לנמל התעופה להביא את הרכב ואדיבה ואורית ארזו את הילדים בסלים).
חוקי הביטוח פה אומרים שאנחנו יכולים להרשות לכל אחד בעל רשיון לנהוג ברכב שלנו אך לא ברכב של השכרה. לכן גדעון מתחלף איתי, ונוהג באוטו שלנו בעוד אנחנו, הילדים, השפן הקטן ושאר 99 השירים הראשונים עוברים אחר כבוד לרכב השכור שיקרא בפי הילדים מעכשיו הרכב השחור. מתניעים ונוסעים.
נוסעים במנהרה הארוכה המקשרת בין בוסטון לנמל התעופה
3 שעות אחרי, יצאנו מהמכוניות ונכנסנו למלון בריצה קלה היות ומד הטמפרטורה ברכב הראה על מינוס 8 מעלות מה שהסתבר כמוגזם (היה רק מינוס 7). פיקניק בהחלט ירד מהפרק למחרת. אלון רוצה לעשות סקי, אני מסכים בתנאי שיראה לי חמור לבן עם משיח או שלאדיבה יהיו גלגלים, בקיצור, קר מידי. קררר, מה לא מבין?
בלובי מחלקים סיידר תפוחים חם
מצד שני הבריכה היתה חמה. אז לזה הסכמתי. אפילו לבריכה שבחוץ שהיא האטרקציה פה. מה הסיפור? במקום לסגור אותה בסוף העונה כמו במלונות נורמאליים הם מגבירים את החימום עוד יותר. האמת זה קטע להיות בתוך בריכה שעל מעקה הברזל של המדרגות שלה יש נטיפי קרח. היינו במים כל הערב עד שכבר נהיה מאוחר.
בחוץ קר אבל בלב חם
כל הלילה של Christmas ירד שלג ובבוקר אנחנו קמים לעיר שכולה לבנה, יפה ושקטה להפליא. מסתבר שזהו חג משפחתי וכל המקומיים נמצאים בבית, פותחים מתנות שסנטה קלאוס או נציג מטעמו השאיר להם במהלך הלילה. אין איש ברחובות. נראה שסנטה עבר גם אצלנו, השאיר לנו כאב גרון (שעובר אחרי שעתיים).
בפרק הבא, אנחנו יוצאים לשלג, לא לפני שאני עושה ספורט בוקר/זובור, ללכת להביא את המעילים של כולם כי שכחתי אותם באוטו בערב שלפני...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה