אנטיביוטיקה וניו יורק - חלק א'

בסוף השבוע הזה חל חג ה-Thanks Giving בו האמריקאים מודים למתיישבים הראשונים על שהעדיפו לעזוב את אירופה ולהגר לאמריקה למרות שלא היה פה אפילו מקדונלד'ס אחד. זה כמובן לא המצב היום.
כרגיל, מדובר בסופשבוע ארוך, ומכיוון שהחופש בפתח אנחנו בשטח. יוצאים לטייל שוב!
החלטנו שזוהי הזדמנות טובה לבקר את עידן וליטל בניו-יורק (מוקדם יותר למדנו שליטל בישראל, אבל אותנו לא יעצרו אדמיניסטרציות).

ערב לפני הנסיעה, אורית ורז עבדו על אריזת התיקים. שיר ואני ירדנו לשחק עם ניר השכן (שהוא בגן של הילדים) בלגו, ברכבת ועם החתולה שלהם.
לא נרשמה הצלחה גדולה, הלגו שיעמם, הרכבת והפסים לא התחברו זה לזה והחתולה נשכה את שיר. אז את הערב סיימנו בבית המרקחת כשהבאנו אנטיביוטיקה לשיר. סיכמנו שבבוקר נתקשר למיכי (אחותה הרופאה של אורית, תודה מיכי על התמיכה!) לקבל "אישור מתן אנטיביוטיקה זרה לילד ישראלי".

רז שהוא טיפוס מתחשב מטבעו, קם בלילה בבכי רם והכריז "כואבת לי האוזן" כאילו אומר, אין טעם להתקשר למיכי רק על שיר, נרכז את הנושאים הרפואיים ביחד.

אז למחרת קנינו אנטיביוטיקה גם לו.

תזכורת - צריך להתעניין אם יש מינוי לאנטיביוטיקות או משהו כזה.

יצאנו לדרך: המשפחה וצידנית התרופות (שבניגוד לישראל, פה, על מנת להשאיר את תוכן הצידנית קר, צריך להשאיר אותה פתוחה).

6 שעות ו-4 המבורגרים אחרי, החננו את הרכב בקומפלקס הדירות בניו-ג'רסי בו גרים ליטל ועידן. מאוחר יותר נלמד שהשכן האחורי שלהם זה נהר ההדסון ולאחריו מנהטן. הנוף מדהים, וכמו כן הדירה!

קל"ב

החרמנו את הסלון בשם החוק

למחרת נאלצנו לקום ב-8 לפנות בוקר כדי להספיק לסיבה העיקרית בגללה באנו, המצעד של Macy's(!!!) 

למי שלא מכיר, בכל שנה במהלך החג, סוגרים מספר רחובות בין ה-Central Park ל-Times Square ומצעד של בלוני ענק, תזמורות רבות משתתפים, רקדנים, פרשים ומנקים צועד בסך.

לצערנו עוד אנשים שמעו על האירוע, מליון מהם, ולכן אנחנו מתקשים להגיע לקרבת התהלוכה ומסתפקים בצילום מרחוק תוך מלחמה בהמון הדוחק מסביב.

נמחצים

לאחר כ-10 דקות של "שחייה" בהמון הקהל הבנו שעדיף להיות קרוב למצעד וללא דוחק מאשר רחוק ובלחץ. ובכלל, נראה היה שלילדים נותנים לעבור את המחסומים המפרידים בין ההמון לתהלוכה. ולאחרונה שבדקנו, שיר ורז הם ילדים.
אז חיזקנו את "שרירי האסרטיביות" שלנו, חיכינו לשעת הכושר, וכשטיפה התפנה, זחלנו אל מתחת למחסומי המשטרה עד לנקודה המיוחלת בה עוברת התהלוכה. ואכן, כשהשוטר ראה אותנו לאחר דקה או שתיים הוא אישרר את הצעד (ע"י התעלמות כמובן). גם ככה הוא מקבל לפי שעה ולא לפי הישגים.

ככה יותר טוב

היוזמה היתה ברוכה, ואכן אנחנו (ובעיקר הילדים) נדהמנו לראות מצעד מדהים של תזמורות ענק ובלונים גדולים עוד יותר חולפים על פנינו במשך שעה ארוכה. אך, איזו חגיגה.

קרמיט הרשים את הקהל

לא כולם זיהו את הדרדסים

כולם ראו "הלו קיטי" ואני שאלתי האם היא קיבלה חיסונים במועד?

תזמורת מס' 5

השפן של אנרג'ייזר (מונע בסוללות דורסל)

היה שווה!

בפרק הבא: טיול על גדת ההדסון, פסטיבל 600,000 מנורות בספרינגפילד ושירי שרה באנגלית על פסגתו של Bear Mountain (ומפריעה לנופשים)