יום שבת, 20 ביולי 2013

מחסן חבילות

אמנם אנחנו עדיין פה בשישה שבועות הקרובים, אבל יש כמה סימנים שהמסע הביתה כבר התחיל:

1. הבית שלנו מלא בארגזי ענק של בני משפחה שלא-יצאו-פראיירים (ובצדק) והעמיסו על המשלוח שלנו כל מה שחלמו אי פעם לקנות באמריקה ולא היה להם מקום במזוודה. לרועי לדוגמא, כבר אין גישה ישירה לצד שלו של המיטה בגלל קיר הקרטונים.

יש כמה בני משפחה שיכולת ההתמודדות שלהם עם הגמילה הצפויה מאמזון מדאיגה אותנו (לא נוכל לחשוף את השמות, מתוקף חסיון לקוח-מחסן חבילות). מערך התמיכה הנפשית במשפחה מיודע על מצב החירום והוא נערך לקלוט את הנפגעים למתן טיפול ראשוני.

2. גם אנחנו לא רוצים לצאת פראיירים ומעמיסים על המשלוח של עצמנו כל מה ש"אולי אחרי זה נרצה מאמריקה ונתפוס את הראש איך לא קנינו כשהיינו שם".
התחביבים שלנו השבוע: קניות, קניות והחזרות של דברים שקנינו.

3. אפילו עשהאל ושירה, החברים שלנו מניו יורק, שמבטיחים כל הזמן שיגיעו לבקר אותנו בבוסטון, הבינו שאם לא יגיעו השבת, יפספסו לתמיד. צ'יק צ'אק הם התייצבו פה.

ישר השווצנו להם עם ה"סנטרל פארק" המקומי של בוסטון

אילנה ואבישי רוקדים עם צפרדע מקומית

פעם ראשונה שלי בסירת ברבור!!
(רועי כבר עלה עליהן שלוש פעמים, אבל מי סופר)


שירה מספרת את סיפור הילדים הקלאסי על הברווזונים בפארק של בוסטון

הברווזונים בפארק של בוסטון


זהו, ביום שני הקרוב מגיעים המובילים ולוקחים את הדברים שלנו לישראל.
בזמן שהחפצים ישוטו באניה,  אנחנו נפנה את הדירה כמה ימים אח"כ, ניסע לטיול ארוך לקנדה, נגור שלושה שבועות בסאבלט, נטוס לארץ - ועדיין נגיע לשם לפני המכולה :-).

3 תגובות:

  1. קראתי כל פוסט ופוסט ומאוד נהניתי. גם מהדברים עצמם, וגם מסגנון הכתיבה.
    שתהיה לכם שיבה נעימה לישראל!

    השבמחק
  2. באסה פיספסתי את הנקסוס... ומה נעשה בלי הפוסטים שלכם? אני מציע שתמשיכו בארץ.

    השבמחק