יום חמישי, 16 ביוני 2011

בית חדש

גם הפעם שמש מקבלת את פנינו בבוסטון. כל השבוע הראשון שמשי וזה פשוט עושה מצברוח טוב. אחרי טיסות מוצלחות אנחנו ממשיכים להשכרת רכב (אף פעם לא שמתי לב, אבל מסתבר שיש בשדה תעופה סבלים שתמורת טיפ נחמד סוחבים לך את כל הציוד, כמה נוח). האוטובוס (שאטל) שלוקח אותנו להשכרת רכב מרגש את הילדים כמעט כמו המטוס.

מעמיסים את כולם למיני ואן העצום והמשוכלל ששכרנו ומנווטים אל המחסן שבו השארנו את החפצים בנסיעה הקודמת. עד שסקוט (המנהל החדש שלי שבא לעזור) יגיע, אנחנו נכנסים לבורגר קינג לארוחת בוקר טובה. השכונה של האחסנה נוראית והטיפוסים שמקבלים את פנינו מפחידים אחד אחד. בעיקר זה שמציע לקנות צעצוע לרז...

סקוט מצטרף עם הטנדר שלו, אנחנו מעמיסים את שאר הדברים ונוסעים לפגוש את הבית החדש.

שיר, רז ואני פוגשים את הבית בפעם הראשונה. הדירה קטנה וחמודה שנמצאת בבניין שנקרא דקסטר פארק (Dexter Park). הנוף ממנה מרהיב. פארק ואחריו קו הרקיע של בוסטון. מלבד מכשירי החשמל במטבח, הדירה ריקה לגמרי. אפילו ארונות הקיר ריקים ממדפים (האמריקאים בקטע הזה מטומטמים לגמרי). אנחנו מניחים את התיקים והקופסאות בסלון ומסבירים לילדים שזה הבית החדש שאנחנו מדברים עליו בשבועות האחרונים. עדיין קשה לקרוא לדבר הריק הזה בית. פורקים קצת ציוד שיש איפה לשים, מנפחים את המזרונים והולכים לישון.



למחרת בבוקר, רז פוקח את עיניו בחמש (בכל זאת, ג'ט לג), עומד ומביט בעיניו הקטנות בכתלים, בתקרה ובחלונות ואומר: "בית חדש".

2 תגובות: